כשהייתי ילדה מאוד אהבתי לבנות אוהלים בבית. הייתי מותחת שמיכה מעל שתי שורות כסאות צמודים לקיר, מארגנת לי דלת מכרית של ספה, והנה – היה לי בית. היינו נכנסות לבית שכזה עם חברה, קוראות ספר עם פנס ואוכלות עוגיות. בכל פעם נהניתי להמציא בתים מחומרי גלם חדשים – כריות, מזרונים, סדינים, מוטות מטאטא.
איזה כיף ואיזה זכרונות טובים מהתקופה הזאת יש לי. התכנון והבנייה של הבית עצמו הם חוויה לילד וכך גם השהות בו והפרטיות שהוא מאפשר. אז למה בעצם הילדים כל כך אוהבים את זה? בניית הבית מאפשרת לילד תחושה של שליטה, בגרות ועצמאות. הוא תוחם את החלק שלו במרחב הביתי, שהוא שלו ולאף אחד אסור להיכנס אליו ללא הזמנה. זוהי הזדמנות לתת דרור ליצירתיות שלו, כי הבית זו היצירה הפרטית שלו. הבית בתוך הבית נותן לילד תחושה של פרטיות ושקט, וגם של בטחון ומוגנות.
פלוס נוסף שאני מצאתי לעיסוק הזה, כשבניתי עם בוביק את ״הבית בבית״ הראשון שלו, הוא שפתאום נוצר שקט. הילדים יושבים בתוך הבית שלהם, בשקט, נהנים ומתעסקים בשלהם.
הרעיון מתאים גם כתעסוקה ליום בקייטנת אמא אבל בעיקר כפעילות חמימה לשבת חורפית.
הנה וידאו חביב שמסביר איך להכין אוהל אינדיאני בתוך הבית:
הרחבה לפעילות הבנייה:
- שיחה עם הילד מהו בית. בית זה המבנה הפיזי או איפה שנמצאת המשפחה שלי?
- סוגי הבתים שקיימים בעולם: איגלו האסקימוסי, טיפי האינדיאני ועוד.
- להקריא את הספר ״הבית של יעל״ של מרים רות.
- איך להכין בית מקרטון חלב.
פעילות יצירה – בתים מגלילי נייר טואלט
לכתבות נוספות בנושא ״60 יום של קייטנת אמא״, לחצו כאן.
לא ניתן להגיב